ביכורי אבי"ב - ר' יחיאל מאיר מורגנשטרן

הספר יצא לאור בלונדון בשנת תש"ח
נושא הספר: פירוש על התורה
מיקום המבוא בספר: עמודים 5-12

תקציר המבוא:

המבוא לספר מתחלק לשני חלקים. בחלקו הראשון של המבוא העורך מסביר לקוראיו מה טיבו של ספר זה ומדוע הוא נקרא כך.
חלקו השני של המבוא מוקדש לתיאור פועלו של המחבר בקניית אדמות בארץ ישראל בשנות ה-20. המחבר מספר על הגעתו לארץ בשנת תרפ"ה, ומרחיב רבות בעניין הצורך שלו לעזור לכל יוצאי פולין שהגיעו לארץ בתקופה ההיא.
לדבריו לא שמעו בקולו כל בני משפחתו, כולל אשתו וילדיו, ולא עזבו את פולין אחריו, וכל המשפחה המורחבת נרצחה באירופה. הכותב מתאר גם את הניסיון, שלא צלח, להציל אותם ברגע האחרון על ידי הבאתם לאנגליה.

המבוא:

ביכורי אבי"ב

(עמוד 5)
הקדמה
ב"ה
אמר הכותב יחיאל מאיר בן הרב הקדוש מופת הדור כקש"ת מוהר"ר ר' צבי זצללה"ה זי"ע אדמו"ר מלאמאז, בן הרב הקדוש כקש"ת מוה"ר ר' דוד זצללה"ה זי"ע אדמו"ר האמצעי מקאצק בן הרב הקדוש רשכבה"ג כקש"ת מוה"ר ר' מנחם מענדיל זצללה"ה זי"ע רבינו הראשון מקאצק מגולי גלות ירושלים בפולין:
זה לי עשר שנים בהיותי בעירי בלאדז עיר ואם בישראל במדינת פולין העיר השי"ת את רוחי לגשת אל מלאכת הקודש הזו, להיות ממזכי הרבים להוציא לאור אמרות טהורות מכתב ידי קודש רבינו הסבא קדישא רבי יעקב ארי' זצללה"ה זי"ע מראדזימין, אשר כתב בכי"ק על כל שבתות השנה לגלות צפונים במדרשי חז"ל, ובהרחיב ד' את גבול אהלי יעקב, והגיע הזמן אשר רמז עליו רבו הקדוש מפרשיסחא זצ"ל זי"ע בברכת מה טובי אוהליך יעקב, שישראל יהי' נמשכים לאהלי יעקב, ונהרו אליו מארבע כנפות הארץ לשמוע מפיו דברי אלקים חיים וללמוד לקח וסברא מפיו בנגלה ובנסתר, יעקב איש תם יושב אהלים, שואל ומקריב, דין גלי מלי דמסתמן בישראל גדול שמו, וגאונו וקדושי עולם פנו אליו לעורר רחמים ורצון עליהם מבעל הרחמים, ולהשפיע להם שפע ברכה העליונה, ופעל ישועות בקרב הארץ, והושיע את אהלי יהודא לתורה ולתעודה, ומופתיו הנוראים עשו שם בארץ ופעלו להכיר ולדעת אצל העם כי יש אלקים שופט בארץ,
ויקוים בו כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, שע"י צדקות יעקב יהיו נודע בעולם מה פעל אל, ושכינה מדברת בתוך גרונו, וכל הרואה בדבריו הקדושים בעין פקיחא ובלב מבין ובהכנה דרבה יראה שכמה דברים אשר רבינו הקדוש המחבר זי"ע הלבישם בדברים גלוים ומושגים בוערים כלפיד אש בשלהבת יה ולקרב לבבות בני ישראל לאביהם שבשמים, כמאמר כ"ק א"א מו"ר הרב הקדוש זצללה"ה זי"ע על הפסוק אשרי תמימי דרך, ההולכים בתורת ד', וביאור הלשון תמימי דרך, שהם מישרים ומתמם דרכיהם קודם הליכם לתורת ד', וכמו שאיתא בס' הקדושים על מה שדברו חז"ל דבריהם באגדות דרך רמז וחידה, כדי שלא יוכל פשוטי עם ליגע בעמקי רזי התורה רק בלבושא התורה, בזוה"ק במדרש הנעלם אמר רבי שמעון בן יוחאי ווי להאי בר נש דאמר הני טילי אורייתא אתיא לאתחזאה ספורין לעלמא ומלין דהדיוטין וכו' ובגין כך אמר דוד המלך ע"ה גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, ועבור זה הזהירו לנו רבותינו הקדושים מיסדי החסידות לדבק א"ע בקדושה וטהרה עם האותיות בכח ופועל בדיבור ובמחשבה, כמו שאיתא בס' סודיכין ובועז להגה"ק בעל מאיר נתיבים זצלל"ה בשם רבינו הבעש"ט נבגמ"ר זצ"ל זי"ע, מחמת שהאותיות התורה לא קבלו שנוי אפילו בעולם הגשמי רק שהוא בצורה אחת קודם שנברא העולם רק נשתנה הפסק תיבות ופרשיות לאחר קבלת התורה ממה שהי' מקודם, שהיו סדורה האותיות מבראשית עד לעיני כל ישראל בלי שום הפסק פרשיות, אבל כשראו שעלה משה רבינו למרום אמרו מה לילוד אשה בינינו אם בשביל התורה תנתן לו למטה כמו שאר הדברות, והשיב להם הקב"ה לקבל תורה בא לידע ג"כ פירוש התורה כמו שהוא סדורה במרום וצריך לעלות פה ללמדה לפי מעלתה, שלא תושג לו כי אם בהיותו בשמים כאחד מכם בלי אכילה ושתיה ושאר משיגי הגוף עיין זה בספר בית אלקים להגה"נ חמבי"ט זצ"ל, וכמו ששמעתי מכ"ק א"א מו"ר הרב הקדוש זצללה"ה זי"ע שאמר על המדרש רבה פ' תזריע א"ר שמלאי כשם שיצירתו של האדם אחר בהמה חי' ועוף כך תורתו נתפרשה אחר בהמה וחי' ועוף פירוש כמו שהשי"ת פורש מן בריאת הבהמות ולאחר כך יצר האדם כמו כן האדם הפורש מן הבהמות תורתו נתפרשה, משיג השגה ופירוש בהתורה, וזה יותר-משבעים שנה אשר הכי"ק והאור טמיר ונעלם הזו הי' גנוז וספון כנודע הסבוים מזה לכ"ק מחו' הרב הקדוש שליט"א מגור, עד שבא עת שפקד השי"ת לבסם בהם העולם, וזה זמן בארצות נדודי בלונדון, בברחי מפני חמת המציק בשבוע שפרצה המלחמה האיומה, ויצא הרוח מלפני ד' ויעירנו כאיש אשר יעיר משנתו ויאמר לי מה לך נרדם, מתי תקום לעשות כיוונים למלאכת השמים, לגמור את הספר הקדוש ביכורי אבי"ב אשר התחלת לדפוס בפולין עפ"י הסכמות גדולי וצדיקי פולין זי"ע הי"ד ולא גמרת ואין המצוה נקראת אלא על מי שגמרה, ואחרי אשר יעצתי עם כי"ק מחו' הרב הקדוש שליט"א מגור, ועוררינו למהר במלאכת הקודש כאשר נדפס הסכמות כי"ק גמרתי בלבי לגמור הספר הקדוש ביכורי אבי"ב ולהוציא לאור, ושמעתי מכ"ק אאמו"ר זצללה"ה זי"ע שראה ושמע מרבינו הסבא קדישא זי"ע את גודל השתקקותו שיהיו נדפסים חבוריו הקדושים, ואפילו בעת חוליו אשר הכביד עליו, והי' שוכב על מטתו בחום גדול צוה וגזר על משמשיו שיקימוהו ממטתו ויעמידו אותו אצל העמוד כדי לכתוב ספריו הקדושים, שמעתי מפ"ק אאמו"ר זצללה"ה זי"ע כמה שיחות שהיו לו עם הס"ק זי"ע שבא בכל שבוע ושבוע לבית אאמו"ר זצללה"ה שהי' דר ברא-דזימין בעת אשר התחיל כ"ק אאמו"ר זצללה"ה;לנהל עדת ישורון לאחר פטירת כ"ק זקני אדמו"ר האמצעי מקאצק זצללה"ה זי"ע וגודל החיבה שהי' מחבב רבינו הס"ק לאמו"ר זי"ע אי אפשר לתאר על הכתב זה שמעתי מאנ"ש החסידים הזקנים אשר באו בשנה ראשונה לאאמו"ר ,זצללה"ה לראדזימין, וכידוע הי' כ"ק אאמו"ר זי"ע חתנו בזיווג הראשון, וכ"ק אאמו"ר זצללה"ה הי' מחבב ומשבח בכל פעם את השיחות הי' לו עם רבינו הס"ק זי"ע, בעת שהי' הס"ק זי"ע מראדזימין בניחא דעתו והי' מקטרתו בידו והי' מעשן
(עמוד 6)
ואמר אאמו"ר זצללה"ה כי לא בכל עת הי' יכולים לדבר ולשאול ממנו כי אי אפשר לתאר על הכתב בעת אשר התחיל רוח ד' לפעמו, והי' ניכר על פניו התעוררות והתלהבות, ממש נצוצין של אש,-הי' נוצץ ממנו, ופניו בוערים כלפיד אש, והי' אי אפשר לדבר עמו, ובפרט בעת כתיבת חידושי התורה שלו, אשר לא הי' מביט על תואר הכתב והחיצון והלשון, וכאשר חביבים עלינו,שיחותיו הקדושים, ובפרט אשר שמעתו מפ"ק אאמו"ר זצללה"ה זי"ע ששמע בעצמו מפ"ק רבינו הסבא קדישא זצללה"ה זי"ע אכתוב פה איזה דיבוריו הקדושים, פעם אחת שאל אאמו"ר זצללה"ה לרבינו הס"ק זי"ע אם האמת הוא כמו שמספרים העולם את גדולת הרבי מלובלין זצללה"ה זי"ע, ואמר מה שמציירין העולם עדיין לא הגיע לקרסוליו, וגם סיפר ששמע מהרבי מלובלין זצ"ל שאמר שהאמת דרך יהודי זצללה"ה זי"ע הוא יותר גבוה מהדרך שלנו, אבל מה נעשה שעל דרך זה העמיד לנו הרבי ר' אלימלך זצללה"ה זי"ע, פעם אחת דיבר עם כ"ק אאמו"ר זצללה"ה זי"ע מגדולת הרבי ר' אלימלך זצ"ל וסיפר ששמע מהמגיד מקאזניץ זצללה"ה זי"ע שבפעם הראשונה שבאו להרבי ר' אלימלך זצללה"ה הי' ביחד עם המגיד מקאזניץ זצללה"ה הרבי מלובלין זצ"ל זי"ע והרבי ר' מענדיל מרומנוב זצללה"ה זי"ע, והתחיל הרבי ר' אלימלך זי"ע לצעק מדוע באו אצלו כי אין צריך להם, כי הי' לו גלוי אלי' הנביא וכאשר באו אצלו אין לו גלוי אלי', ואמר המגיד הקדוש מקאזניץ זצ"ל שלא נסעו מבית הרבי ר' אלימלך זצ"ל עד שהעמידו את אלי' הנביא לבית הרבי ר' אלימלך זי"ע דיבר על כ"ש אאמו"ר זי"ע מגדולת היהודי הקדוש זצ"ל זי"ע ואמר ששמע מהיהודי הקדוש זי"ע שאמר שהאמת שאנו הולכים במדרגה יותר גדולה מהרבי מלובלין זי"ע, אבל בכל מקול שאנו מגיעים הוא רבי,ועוד סיפר שפעם אחת שמע הוא וכ"ש אא"ז רבינו הזקן מקאצק זצללה"ה זי"ע שהיהודי הקדוש יהי' בקאזניץ על חתונה אצל המגיד הקדוש מקאזניץ זי"ע, והסכימו שניהם לילך רגלי לקאזניץ, והי' זה בימי החורף, ואמר הס"ק זי"ע לאאמו"ר ז"ל שהוא הי' לבוש במלבוש של חורף של אדרת שער אבל רבינו הזקן מקאצק זצללה"ה זי"ע הי' לבוש במלבוש פשוט, וכאשר באו באמצע הדרך לכפר אחד נתקרר כ"ק אא"ז דרבינו מקאצק זצללה"ה זי"ע, והוכרח למכור את הבגד עליון שלו וקנה לעצמו ג"כ אדרת שער, וצחק הס"ק באמצע הסיפור מעט ואמר לאאמו"ר זי"ע כי אז היינו הולכין בשוה, ואמר הס"ק זי"ע כי היהודי הקדוש זי"ע הי' עומד אצל החופה, וכשם שאין באפשרי להביט בבהירות השמש כך לא הי' באפשרי להסתכל בפניו של היהודי זי"ע, וסיפר אאמו"ר זי"ע כי בעת שאמר זה הי' נשתנה צורתו של הס"ק מראדזימין זי"ע, וסיים הס"ק זי"ע כי לאחר החופה אחז הוא את ידו של כ"ק אא"ז רבינו מקאצק זצללה"ה זי"ע ועשו ריקוד כמו שעה, ואמר בלשו זארגאן דאז איז שוין געוועזין איין מאהל אטאנץ, ואמר אאמו"ר זי"ע כי לא ראה אצלו התקשרות והתלהבות גדולה בסיפוריו משאר הצדיקים זי"ע שנסע אליהם, כמו כדברו מהיהודי זי"ע, סיפר ששכב היהודי הקדוש זי"ע שאמר שעוד קודם ביאת משיח צדקנו יהיו טוב מאוד לישראל, ואמר הרמז לזה מהפסוק, ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה, שטרף בגמטרי' טוב פעמים טוב, שמעתי מכ"ק אאמו"ר זי"ע שסיפר זה למחו' הרב הקדוש בעל שפת אמת זצללה"ה ולקח העט וחישב את התיבה טרף אם בגמטרי' במכוון טוב פעמים טוב ומתפלא מזה, שמעתי מכ"ק אאמו"ר זי"ע שאמר שהסבא קדישא זי"ע קודם פטירתו הגביה ידיו הקדושים למעלה, ואמר שהוא גדול כמו המגיד הקדוש מקאזניץ זי"ע, וקראתי שם הספר הזה ביכורי אבי"ב יען כי שמעתי מכ"ק אאמו"ר זי"ע ששמע מהסבא קדישא זי"ע שקרא שמות לחיבוריו הקדושים בשם דברי אבי"ב חדושי אבי"ב, ואמר כי רבו הקדוש זי"ע מפרשיסחא זצ"ל אמר לו כי יש לשמו סימן בתורה אבי"ב ר"ת יעקב ארי' בן בינה והנה כבר נדפס ספר בשם דברי אבי"ב על ספר בראשית לבד לרבינו הס"ק זי"ע, וכדי שלא יטעו האנשים ויחשבו שכבר נחקק בדפוס הכתבי קודש האלו בספר דברי אבי"ב, מחמת זה קראתי שם חדש, בשם ביכורי אבי"ב, והספר ביכורי אבי"ב מכיל על כל חמשה חומשי תורה וארבע מגילות שה"ש, רות, איכה, קהלת וגם מכתבי קודש מהצדיקים הקדושים זי"ע אשר נמצאים אצלי בכי"ק, ועתה אחינו כל בית ישראל, זה היום שקוינהו שיתגלה בדפוס ספר שלם על חמשה חומשי תורה מהסבא קדישא זי"ע מצאנוהו ראינוהו, שישו ב"ד והרנינו כל ישרי לב, על כל הטובה אשר עשה ד' לנו כי נגלה בימינו תורת אמת שניתן לנו ע"י איש האמת, הוא כבוד רבינו הגאון הקדוש הסבא קדישא זי"ע מראדזימין, עורי נא והתעוררי לכבוד רבינו המחבר זי"ע ותנו כבוד לתורה, שיצא מפיו ברוב קדושה וטהרה, וכבוא ספרו הספר הקדוש הזה לידכם, בכסף מלא קחו לכם, למען להניח ברכה בתוך בתיכם, וזכות רבינו המחבר זי"ע יגן עליכם להסיר כל מחלה וכל נגע מתוככם ולהתברך בברכות בלי דים, והנה אברך את האלקים אשר התהלכו אבותי לפניו, והאלקים הרועה אותי מעודי ובתוך רבים אהללנו, שזכיתי בדרך גלותי ועני' לברך על המוגמר, ואחלה פני מלכי וקדושי, שזכות התורה דרבים שמגינה ומצלו וגם מה שהובא בספרים הקדושים שהצדיקים בעולם העליון אינם כפוי טובה, בטח רבינו הסבא קדישא המחבר זצללה"ה זי"ע ימליץ טוב במרום בעדי שאזכה גם אני לקבל עלי עול מלכותו ית"ש, ולהגות בדברי תורתו יומם ולילה, ואזכה לברכה המשולשת בבני חי' ומזוני אכי"ר.

(עמוד 7)
קול אלקים
מאמר מיוחד לאסון הנורא שקרה לאחינובני ישראל עם הקודש במדינות אירופא במלחמה האיומה, בשנת התרצ"ט בעידן רותחא מהבורא, יצאה הגזרה להרוס ולנטוש פליטה הנשארה ע"י אומה הרשעה הגרמנים ימ"ש אשר מדעת נבערה, ועברתם לנצח שמרה, (כמו שמובא בשו"ת הרמ"א ס' צ"ה) והרגו באף וזעם ועברה, יותר משש מיליון מישראל אשר נפשם למות הערה, ונחרבו כל קהלות קדושות אשר הי' יושבים לפנים בגדולה ותפארה, אשר נשפך דמם כצאן קדשים בעזרה, זקן ובחור ובתולה נמשכו לקבורה, חפורות מלאות ילדים וילדות ותלמיי התורה, ובתוכם כל משפחתי חצרות הקודש של כ"ק אאמו"ר הרב הקדוש זצללה"ה זי"ע, ומצד אמי הרבנית הצדיקת ב"ק מרת פייגא לאה ע"ה בת הרב הקדוש הצדיק המפורסם כקש"ת מוה"ר ר' דוד גאלדמאן זצל"ה אדמו"ר מחמעלניק בקעלטץ חתן הרב הגאון הקדוש המפורסם בכל העולם כקש"ת מוה"ר ר' ישעי' מושקאט זצללה"ה רב מפראגא וביוחד שלשה אחיי הצדיקים הקדושים המפורסמים רועי ישראל בפולין הגאון הקדוש רבי יעקב ארי' זצללה"ה מארגענשטערן אדמו"ר מראדזימין הי"ד, הרב הקדוש רבי אברהם פנחס מארגענשטערן זצללה"ה אדמו"ר משעדליץ הי"ד הרב הקדוש רבי מנחם מענדיל מארגענשטערן זצללה"ה הי"ד, וגיסי הרב הגדול הקדוש מוה"ר ר' נחמי' אלטער זצללה"ה בן הרב הגה"ק הרבי מגור בעל השפת אמת זצללה"ה הי"ד, ודודי הרב הגדול הקדוש רבי ישעי' גאלדמאן זצללה"ה הי"ד אדמו"ר מקעלטץ ובן אחותי אב בחכמה ורך בשנים הרב הקדוש רבי שלמה וויינבערג צללה"ה הי"ד אדמו"ר מסלאנים בבראנוויטץ ואשתי הצנועה והחסידה הצדיקת מרת חיה ע"ה הי"ד בת חותני הגביר החסיד עדיו לגאון החריף ובקי בחדרי תורה מוה"ר ר' משה קליינלערער ע"ה הנקרא ר' משה ידידי מלאדז, ואחותי הצנועה והחסידה מרת אסתר גליקא ע"ה הי"ד אשת הרב הגדול הקדוש רבי נחמי' אלטר מגור זצ"ל, ואחותי הצנועה והחסידה הצדיקת מרת עלקה ברכה ע"ה הי"ד אשת הרב הקדוש רבי אברהם וויינבערג זצלל"ה אדמו"ר מסלאנים, ואחותי הצנועה והחסידה מרת גיטיל ע"ה הי"ד אשת הרב הגאון מוואהין, ואחותי הצנועה והחסידה מרת רבקה ע"ה הי"ד לעווקאוויטץ, ואחותי הצנועה והחסידה מרת צפורה ע"ה הי"ד שפירא ואחותי הצנועה והחסידה מרת ביילה ציריל ע"ה הי"ד גרייפמאן, יהא רעווא קדם אבינן דבשמיא שנשמתם בצל שדי תתלונן, ומי שאמר לעולמי די יאמר לצרותי ולצרות אחב"י די, כי נשארתי יחידי ממשפחתי הגדולה בחסדי ד' אשר העיק את רוחי, עוד הרבה שנים קודם המלחמה לעשות הכנות לברוח מחרב היונה, בהיותי בארץ ישראל בשנת תרפ"ה בראותי את המצב אחינו בני ישראל הבורחים ממצב והצרות בפולין ואין איש לדאוג בשביל האומללים האלו שבאו במעט כסף ואין להם מקום מנוחה להניח את ראשם בשביל יוקר הדירות אשר היו שורר בארץ ישראל שמתי על לב מאמר חז"ל (בירושלמי פאה שקלים פ"ב) כמה ממון שיקעו אבותינו בבנין זה, בבנין בתים ובתי חרושת בארץ לא להם ועכשיו הם מוכרכים לנוס משם.
בספר כלי יקר עה"ת בפ' ויחי איתא מפני מה נסתם זמן הקץ, כדי שלא ימשך נזק עם ידיעת אריכת זמן הקץ, ולא ידרשו ד' ויהי' מתיאשים מן הגאולה, וכן מביא בשם בעל עקדה על המדרש כשבקש יעקב אבינו לגלות הקץ, אמר הקב"ה לא אותי קראת יעקב, ר"ל שלא היית חס על כבודי, ולפי שקץ גלות מצרים הי' נודע להם, והי' מתייאשים מהגאולה, כמו שנא' וישב ישראל באר גושן מדבר באשמת ישראל, שבקשו להיות תושבים ולהיות להם אחוזה בארץ והי' בא להם נזק מהמצרים, ובעונינו מדה זו מצויה בינינו אפילו בזמן שאין הקץ נודע, מ"מ רבים המה עמי הארץ המתישבים בארצות העמים, ובונין להם בתים ספונים וחשובים ושל אבנים, בנין הקיום, ובסיבה זו לעולם אין דורשין את פני ד' בכל לב להביאם אל ארצם, עכ"ל, ולטכס עצה עבור זה קראתי אסיפה בלתי מפלגות בירושלים ת"ו וחלטנו ליסד חברה בשביל קנית האדמה בסביבת ירושלם ת"ו מערבים, ולישב האמללים האלו, ואחרי העבודה הגדולה ויגיעה רבה שהי' לי ביום ובלילה עם אחבנ"י ולהבדיל הערבים לה בידי לקנות ארבע אלפים דונם ארץ, על דרך ירושלם חברון על יד 21 קולמעטער מירושלם אצל ברכת המים, הנקראת ברכת ערוב, ורציתי להתישב במה אחב"י, אבל לא עלתה בידי מפני טעמים כמוסים וכידוע ליושבי ירושלם ת"ו וגודל עובדתי אשר עבדתי בזה באמת ובאמונה, רק ידוע ליודע תעלומות וב"ה שעבודתי לא הי' לריק, וכידוע יש בה היום על אדמה שפדיתי מערבים קיבוץ גדול וחשוב מאחב"י ונקרא כעת כפר עציון, ולפנים היתה נקרא מגדל עדר.
בשנות תרפ"ח בעמדי להתפלל על קברי הצדיקים זי"ע בערי הקודש, עוררנו מן השמים ליסד חברה שידאג לעשות גדרים ולתקן מצבות קברי הצדיקים אשר נתונים בעוה"ר למרמס בלי שום ציון וגדר, וכן עשיתי, ויסדתי חברה להשגחה ותקון מצבות קבר הצדיקים בארץ ישראל, והשקעתי בזה נפשי וכספי לרוב וכל גאונו וקדושי ישראל מכל העולם, מכל המפלגות תמכו את ידי בהסכמתם ודבריהם הי' חוצבים להבות אש, והטילו חוב קדוש על כל אחב"י לסייע בנדבתם למלאכת הקודש הזו, ולכבד את ארון ד' ולגמול חסד עם כל קדוש יעקב, ההורים והאבות לכל האומה הקדושה כלה, אשר אנו מחויבים לכבד אותם בחייהם ובמותם, כמובא בס' הרמב"ן עה"ת פ' חי' שרה, שאנחנו מחויבים לכבד את מקום קבורתם, וגם מצינו
(עמוד 8)
בכל הדורות נסעו ישראל להתפלל ולהשתטח על קברי צדיקים בארץ ישראל, כמו שמצינו ברש"י ז"ל מס' יבמות קכ"ב בד"ה ובתשובת הגאונים מצאתי כל הינך ריגלי דאמוראי היינו יום שמת בו אדם גדול, קובעים אותו לכבודו ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים ובאין על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם, והאמת אגיד כי לא יכולתי לפעול הרבה בזה רק איזה מצבות על קברי גדולנו בירושלם עיה"ק ובחברון ת"ו שעלו בידי לעשות עם קולי קולות ורעשים גדולים עם מלחמות ד' מלמעלה ומלמטה, כידוע המעשה שהי' עם המצבה של רבינו הקדוש בעל ראשית חכמה זצ"ל בעיר חברון ת"ו שעשיתי שהי' רגזה הארץ, אשר אנשים רעים סבבנו בכל המדינות בכל דברי שקר בעולם וגם השטן הי' כידוע בכל מצוה גדולה השטן מעמיד מעצורים, לבלי לציית לגדולי ישראל אשר סמכו את ידי כי הענין לשרת גדולי ישראל אחרי פטירתם, יותר קשה מבחייהם, כמובא במס' כתובות דף קי"ג מה שצוה רבינו הקדוש, יוסף חפני ושמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי, וברש"י ז"ל שם בד"ה סבור מינה בהדין עלמא וכו' דלא לימדו אינשי עלייהו כשימותו, מילתא דאיסורא הוה בהו שלא זכו להתעסק בו, והסיבו את לב העם אשר לבם בכיסי' תלוי לבלי תת להמצוה הגדולה הזו, וכתב רבינו הרמ"א ז"ל בהג"ה בש"ע בד"ה צריך לבדוק הכיסין אמת כי הכיסין צריכין בדיקה ביתר כי רוב עבירות בממון ותלוי בלב לא תחמוד, והלב תלוי בכיס ועיקר חמץ עכבר נכנס, עכברא דשכיב אדינרי, ומי שעשה ביתו אוצר צריך בדיקה עכ"ל.
בזוה"ק פ' יתרו בד"ה אמר לו רבי שמעון אמאי קא בכית אמר ליה בכינא דאמינא, דווי לאינון בני עלמא דארחיהון כבעירי, ולא ידעו ולא מסתכלי דטב לון דלא איתבריאו, והלואי שאנשים שנשארו בחיים יחזרו בתשובה שלמה ויתקנו את גודל הקטרוג שעשו עם מניעת המצוה הקדושה הזו כמו שמובא בס' שו"ת זרע אנשים קובץ משו"ת הגאונים בזמן מרן הבית יוסף ז"ל אשר נמצא ביד הגאון ר' חיד"א ז"ל, דפוס הוסיאטין תרס"ב בחלק יור"ד ס' ל' פסק הגאונים ר' משה גלאנטי ר' משה בן חביב ר' אברהם צמח ועוד זי"ע בדבר קברות הצדיקים בארץ ישראל חומר העונש המונע מן המצוה הזו, וגם הוצאתי מכתבי קול קורא עם חתימות י"ק האדמורי"ם והגאונים מכל העולם בביתי בפולין קודם המלחמה והזהרתי אותם על הנ"ל כמו שנמצא ת"י הקול קוראם הנ"ל אבל לחנם הייתה אזהרתי ב"ז באדר תרצ"ב הדפסתי והוצאתי מודעה בחוצות ירושלם ת"ו קול קורא לאחב"י להיות נכונים להתפלל ולעשות הקפות עם ארבע מינים בעיה"ק חברון ת"ו על קברי הצדיקים זי"ע כמובא רז זה בס' מגיד משרים למרן הב"י ז"ל, ולהודיע לאבות הקדושים צערא דעלמא כמובא בזוה"ק פ' אחרי, לבטל בחירת הצורר הרשע הידוע ימ"ש מאשכנז לפרלמנט, והזהרתי בקול קורא הזו אשר הדבר הזה נוגע בשלום העולם וד"ל, והתפלה הי' צריכה להיות בעיר חברון ת"ו עיר האבות יחד עם כ"ק מחו' הרב הקדוש שליט"א מגור עם מארי דרזין המוקבלים והיראים בעיה"ק ירושלים ת"ו, אולם כאשר נראית המודעה הזו בחוצות ירושלים ת"ו באו איזה אנשים מהמפלגה הידועה בירושלים ת"ו ועכבו בשביל חשבונות פוליטית את גדולי המקובלים מלנסוע לתפלה לעיר חברון ת"ו, והתפלה בחברון עם גדולי המוקבלים נתבטלה.
בס' יחזקאל ל"ג פ"י, והצופה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר וכו' הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצופה אדרוש, כמובן דברי הנביאים גם במשל וחידה, וכזה כתב הרב שם טוב בפירושו לספר המורה ח"א פרק ל"ו וז"ל ראוי לך המעיין שתדע כי כל דבר שיושג במראה הנבואה, אמנם הוא משל לענין אחר, והסובר שהוא משל לבד הוא רשע, והסובר שהוא אינו משל הוא סכל, אבל יחויב שיסבור בו ב' ענינים יחד עכ"ל כי החרב מרומז על התורה כמאמרם הסייף והספר ירבו כרוכין שופר מרומז על כוונת התפלה, כדאמר ר' זירא לשמעיה אכווין ותקע לי, והפירוש מובן שעיני הדור לא השגיחו ולא הזהירו את העם מטעם ערבות ושלהם שיהי' להם למודי התורה בחשיבות, כמו שמביא הר"ן במס' נדרים פ"א בשם רבינו יונה ז"ל על מאמר רב יהודא אמר רב מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו, עד שפירש הקב"ה בעצמו, ויאמר ד' על עזבם את תורתי, דקרא הכי דייק דעל שלא ברכו בתורה תחילה אבדה הארץ, דאם איתא על עזבם את תורתי כפשטא, משמע שעזבו את התורה ולא הי' עוסקין בה, כשנשאל לחכמים ולנביאים למה לא פרשוהו והלא דבר גלוי הי' וקל לפרש, אלא עוסקין הי' בתורה תמיד ולפיכך היו חכמים ונביאים תמהים על מה אבדה הארץ, עד שפרשו הקב"ה בעצמו שהוא יודע מעמקו הלב, שלא היו מברכין בתורה תחלה, כלומר שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כ"כ שיהי' ראוי לברך עלי' שלא הי' בה לשמה ומתוך כך הי' מזלזלים בברכתה והיינו לא הלכו בה כלומר בכוונתה לשמה, אלו דברי הרב החסיד ז"ל והם נאים ראויין למי שאומרם עכ"ל, והתפלה בכוונה הראויה כמאמר חז"ל למה ישראל מתפללין ולא נענים שאין מתפללים בשם, ןבס' בית אלקים לגאון המבי"ט ז"ל שפירש מדוע שישראל מתפללין כל יום ויום על הגאולה ואינם נענין, מפני שהגאולה ענין כללי וצריכים כלל ישראל להתפלל לד' בכוונה לחלצם ממיצר.
וכמו שראיתי לאחד קדוש מדבר האון הגדול רבי משה חגיז ז"ל בספרו שפת אמת, מביא מה
(עמוד 9)
שאיתא במסכת בבא בתרא בדין הערבות שיש כח ביד המלוה, דאם רצה מזה גובה, ואם רצה מזה גובה, אם כן איפה אנחנו בני ישראל מכח הערבות שעשינו במעמד הנכבד והנורא ההוא מעמד הר סיני, נגמר הדין שהטובים בישראל יהי' פורעין חוב קצת מהמון הסכלי וכו' ואין מעצור לד' להרבות שכרם הטוב, של אלו הטובים הסובלים ומתרצים לפרוע חובתם של אחיהם, מאחר כי פרעון זה נולד מטעם היות כך חפץ הקב"ה להיות נפרע ממי שיש כח ויכולת בידו לפרוע שטר חוב חבירו לקבל היסורין והתוכחות ולא יבעט בהם, וכו' ואין לי ספק בזה דהפשטני, כשהוא יודע שפשתנו יפה הוא מקיש עליה וכו' עכ"ל, בבואי לפולין הרעיון הזה לא נח ולא שקט ממני והתחלתי להזהיר את כל משפחתי ומכירי ואנ"ש וידידיי הרבנים הגאונים והצדיקים לברוח מפולין כי משחית ד' את ערי אירופא והי' כצחוק בעיניהם ואיתא בזוה"ק פ' מקץ בד"א את אשר האלקים עושה וכו' אבל לשאר בני נשא לא גלי להון קב"ה מה דאיהו עבד, בר לנביאי או לחסידי או לחכימי דרא.
וגם הסיתו את אשתי ע"ה הי"ד שלא לעזוב משפחתנו ואת הונה ורכושה אשר ירשה מבית חותני ע"ה, ואחר כמה שנים אשר דברתי על לבה למכור את ירושת חותני ע"ה כי משחית ד' את ערי אירופא ולצאת ולברוח מארץ גזרה ואפלה ואפילו לא שמעה לעצתי וקול דודי עלי דופק קום ועשה הכנות לברוח ולצאת ועשה כמו שכתוב בספר הקדוש בית אלקים להגאון המבי"ט ז"ל בשער התפלה פרק טו בד"ה מפני שראיתי בענין הדבר וכו' לכן ראיתי לכתוב מה שנ"ל בענין הזה, והוא כי אמת ויציב ונכון כי כל מה שיארע לאדם בכלל ובפרט הוא מאתו יתברך, וביחוד ענין המות הנזכר על הכל ביום ר"ה שהוא יום הדין וכו' ואם נגזר עליו מיתה לא יועיל ניסו וברחו ביום עברתו, אבל מי שלא נגזר עליו מיתה, במקום הסכנה אפשר שילכד ויסתכן, וכשנגזר על מדינה ידועה וכו' הענין נוהג כך, כי כל המתים במגפה והנלכדים בה גם שהי' בורחים כלם נחתמים ביום ר"ה למיתה, אלא שיש הפרש ביניהם, כי קצתם הם מחויבים בדינם למיתה החלטות בין יעמדו במקום ההוא או לא יעמדו אלא יברחו וינוסו, וקצם הם מחויבים בדינם אם יעמדו במקום ההוא, ואם יברחו כל אחד מהם עירוקיה מסתייה, ובאותו צער שמצטער נחשב לו כגלות וניצל באותו שעה, והוא יתברך יודע בחירתו של זה האיש מה שיבחר אם לעמוד או לנוס, וכשרואה ויודע שבחירתו תהי' לעמוד במקום המסוכן חותמו למיתה, וכשבחירתו לנוס חותמו לחיים, ואם הוא ישר בדרכיו הוא יתברך נותן בלבו ומדריך אותו מורה לו מקום לנוס שמה עכ"ל, והתחלתי לעשות הכנות לברוח מעבר לים ולהשיג רשיון לכנוס להמדינה, ולאחר הרבה יגיעות והוצאות הרבה כסף עלה לי להשיג רשיון כניסה לענגלאנד בשבוע שפרצה המלחמה, וחשבתי שעוד יעלה לי בענגלאנד להשיג רשיון כניסה עבור ב"ב ע"ה, אבל על חנם הי' עבודתי כי תכף כשבאתי לפה פרצה המלחמה איומה, והנה איתא במס' ברכות דף ס' ע"ב חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, אמר רבא לא נצרכה אלא לקבלינהו בשמחה, והתמי' מובנת וכי אפשר לקבל הרעה כמו השמחה, אלא הפירוש מזה נראה, כי צריך האדם לקבל הרעה כמו השמחה של נשיאון שאיתא בס' אבודרהם הפירוש והברכה שהשמחה במעונו, שהשמחה אינו בא מכח האדם, רק הוא מן השמים.
הנה סבבנו רבים בשאלתם כתנורא של עכנאי, בימי גלותי ועני' על מה הי' חרון אף ד' והעונש הגדול שהי' ביום זעם ד' על אחב"י במדינת אירופא, שהי' בהם תורה ועבודה וגמילות חסדים, שלא הי' הצרה כזאת מימי החורבן עד עתה, והנה כאשר ראיתי שרבים נתפקרו במחשבתם על זה, נתתי לבי לתור ולחקור מעט מן דברי חז"ל אשר דברו בענין הזה והנני סומך עצמי בזה המאמר כמו שמביא רבינו הרמ"א ז"ל מחכמי המחקר, אשר דבריהם בכל ספר חכם נחקר, אומרים כל מאמר ולא ימלט מחלוק' אם שכוון אומרו אל האמת בכל דרכיו או כיוון במקצתו או לא כיוון כלל, והנה זו חלוקה הכרחי אשר אין להמלט ממנה, ובזה אני אומר אם כוונתי אל האמת אין צריך לי התנצלות, כי כבר אמרו קבל האמת ממי שאמרו ואם אכוין במקצתו כבר שם התנצלותי בעל המאור ז"ל בהקדמתו לספר המאור, אמר ז"ל אמר אחד מן החכמים לא תושת חטאת על מי שהביא קצת חן הדברים הנכונים כאשר לא תגיע אל תכליתם,ואם הוא שלא אכוין אל האמת בשום פנים, ולא בדבר אחד ממנו מ"מ אסמוך דעתי בב' דברים, הא' באמרם ז"ל כל חרשיים טבין, וחרשייא בישין, וכל פטפטייא בישין ופטפטייא דאורייתא טבין ובזה אני אומר אף אם לא אכוין בזה המאמר כלל מ"מלא אצא מכלל פטפטייא דאורייתא דטבין.
ובעזר ד' החלי. הנה מצינו בגמ' ברכות דף ה' ע"ב גבי רב הונא דתקופו ליה ארבע מאה דני דחמרא וכו' ואמרו ליה ליעיין מר במיליה אמר להו ומי חשידנא בעיניכו, אמרי ליה מי חשוד קוב"ה דעביד דינא בלא דינא, והנה מצינו בדברי חז"ל על כל צרה וגזרה רעה ח"ו הי' יושבין גדולי הדור ומעיינינן במילי דמתא מה יש לתקן שבשביל זה באה להם הרעה הזה, כמו שמצינו במס' תענית דף י"ב ע"ב מצפרא כיניפיא, היכי עבדו, אמר אביי מצפרא עד פלגא דיומא מעיינינן במילי דמתא מכאן ואילך ריבעא דיומא קרינן בספרא ואפטרתא, מכאן ואילך בענין רחמי.
ובס' חסידים ס' תשנ"ד : כל הנביאים קודם שהי' מתפללין על ישראל, הי' ישראל מבקשים
(עמוד 10)
לנביאים שיתפללו עליהם, והנביאים הי' אומרים עשו תשובה ונתפלל עליכם, והי' אומרים אם יש להם דיין שישפוט אותם, או אומרים לנביא תהי' דיין ותשפוט, ואם שומעים לו אז מתפלל עליהם והקב"ה עונה אותם, וכל מי שאינו עושה בזה הענין אסור לעבור ולהתפלל בשביל ישראל.
ברמב"ם הלכות תשובה ס' א' : מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע על כל צרה שתבא על הציבור על הצר הצורר אתכם וכו', ס' ג' אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה מנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות, הוא שכתוב בתורה והלכתם עמי בקרי, והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהוא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי עכ"ל.
במס' שבת דף נ"ד ע"ב כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה, נתפס על אנשי ביתו, באנשי עירו נתפס על אנשי עירו, בכל העולם כולו וכו' כי הא דאמר ר' חנינא מאי דכתיב ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו, אם שרים חטאו זקנים מה חטאו, אלא אימא על זקנים שלא מיחו בשרים.
עוד שם דא"ר אחא בר חנינא מעולם לא יצתה מדה טובה מפי הקב"ה וחוזר בה לרעה, חוץ מדבר זה דכתיב ויאמר ד' עבור בתוך העיר והתוית תיו על מצחות האנשים הנאנחים על כל התועבות הנעשות בתוכה וגו' א"ל הקב"ה לגבריאל לך ורשום על מצחן של צדיקים ותיו של דיו שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה ועל מצחם של הרשעים תיו של דם כדי שישלטו בהן מלאכי חבלה אמרה מדת הדין רבש"ע מה נשתנו אלו מאלו אמר לו הללו צדיקים גמורים והללו רשעים גמורים, אמרה לפניו רבש"ע היה בידם למחות ולא מיחו אמר לו גלוי וידוע לפני שאם מיחי בהם לא יקבלו מהם אמר לפניו רבש"ע אם לפניך גלוי להם מי גלוי והיינו דכתיב זקן בחור ובתולה טף ונשים תהרגו למשחית, ומקודשי תחלו, אלו בני אדם שקיימו את התורה כלה מאלף ועד תיו.
במס' גיטין דף נ"ח ע"א בר"י בן חנניא שהלך לרומי ושמע שנשבה תינוק אחד וכ' ואמר מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים, ענה אותו תינוק, הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדכיו הלוך, אמר מובטח אני שיהי' מורה הוראה בישראל, והמפורשים הקשו כל זה מה הי' רבותא דתינוק דהשיב הסוף מן הפסוק, שעל זה אמר שיהי' מורה הוראה בישראל, אלא הפירוש מזה מובן שהתינוק הבין בחכמתו מהשאלה ששאל ר"י והביא לשון הפסוק בח"י יעקב וישראל, שכולל החטא בבח"י יעקב על דברים שבין אדם לחבירו ובחי' ישראל שבין אדם למקום שע"ז נאמר ישראל אשר בך אתפאר וע"ז השיב התינוק ג"כ על ב' בחו' הללו הלא ד' חטאנו לו, על מצות שבין אדם למקום, ולא אבו בדרכיו הלוך על דברים שבין אדם לחבירו, וע"ז אמר ר"י מובטח אני שיהי' מורה הוראה בישראל, כי שע"ז נקרא גדולי הדור עיני העדה לנהל את העם ולהשגיח עליהם ולהאיר את הדרך אשר ילכון בה ואת המעשה אשר יעשון, כמובא במס' בבא קמא כד רגוז רעי על ענא עביד לנגודא סמייתא, ובמס' שבת דף קל"ט ע"א אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל אבל בעוה"ר אין מנהיגי הדור מנהלים את העם, רק העם מנהלים את המנהיגים, כמו שמובא במדרש רות דור ששופט את שופטיהם, כמו שאמר ישעי' הנביא הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי, בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצוונו, לשלול שלל ולשימו מרמס כחמר חוצות.
בזוה"ק פ' שמות רבי יצחק פגע בהוא טורא וחמי חד בר נש נאום תחות חד אילן וכו' צווה לקבליה ד"ר יצחק, יודאי יודאי בכי ונהים דאידנא מקימין ברקועה חד רברבא ממנא שולטנא עלאה, והוא זמין למעבד עמכון ביש סגי וכו', חווה רבי יצחק ואמר ודאי כתיב תחת שלש רגזה הארץ, וכתיב תחת עבד כי ימלוך, ממנא דהוה תחות שלטנא אחרא וכו' ויהבין ליה שלטנא, וכ"ש כד שליט בישראל, בזוה"ק שבזמן שהי' ישראל רצוים לפני הש"י היו רואין על המזבח המלאך אוריאל בצורת אריה, וכשלא הי' רצוין הי' רואין מלאך משחית בצורת כלבי וכמובא במנחות דף ק"י שגם בזמן הזה מקריב המלאך מיכאל קרבנות והבן. וכמו שמבואר בדברי חז"ל משל למלך שהי' לו שני לגיונין קשין והי' משלח אותם לדרך רחוקה כדי שבני המדינה יפייסו למלך כך אף וחמה שני מלאכים קשים והי' משלחם לדרך רחוקה, ומצינו שאף הרג משה רבינו וחמה נשאר.
הנה מזוה"ק הזו ודברי חז"ל שהבאתי יכולין אנו למדין הרבה כי הצורר הידוע ימ"ש לא הי' רק מזיק ולא אדם, אשר הי' מוקמו ליה מן השמים לרדות את ישראל בדרא בתראי דמלכא משיחא, אשר הדעת נעדרת וכמו שאמרו חז"ל במס' סוטה דף מ"ט בעקבות משיחא חוצפא יסגי, כמי שהובא בס' עולם בדור לפי שאברי עקביים הם חומרים מאוד וחשוכים, לכן הנשמות הנתלים שם הם יותר חומריים ולכן חוצפא יסגא, וז"ש חז"ל יבמות דף ס"ג אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, וזה הרמז בזוה"ק פ' פקודי עד דמטי רגלין ברגלין והבן.
(עמוד 11)
וזה הי' עבודת כל הצדיקים שבני ישראל יפייסו למלך מלכי המלכים הקב"ה והמזיק הנשאר לא יבא מן הדרך רחוקה וכמו ששמעתי מן אנ"ש החסידים הזקנים אשר הסתופפו בצל כ"ק אאמו"ר הרב הקדוש זצלללה"ה זי"ע אשר שמעו שרבינו הקדוש זצ"ל מפרשיסחא זי"ע אמר קודם פטירתו שאם אנו רוצים לקרב את הגאולה ימשכו מזה ימים של דמי אחב"י ח"ו.
וזה הי' ענין המרגלים כמו שאמר כ"ק זקני רבינו הקדוש רשכבה"ג מקאצק זצללה"ה, שבחר משה רבינו גודלי וראשי בני ישראל מדור דעה הזו וראו את גודל המסירות נפש והנסיונות והיסורין שצריך להיות לישראל קודם שיבואו לארץ ישראל כמו שמבואר במס' ברכות בד"ה ג' מתנות טובות, וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין תורה ארץ ישראל ועה"ב, ואולי שלח משה רבינו פשוטי עם אשר אין צופין למרחוק עם אמונת הי"ת הי' נכנסו לארץ ישראל, וכמו שמביא החסיד הקדוש רבי יוסף יעבץ ז"ל בגזרת ספרד שפשוטי עם הי' נהרגו על קידוש השם וקדשו השי"ת ולא המירו דתם.
בשל"ה הקדוש מביא מביאר בגמ' בפ' חלק, והנה טוב מאוד אמר רב הונא זו מדת יסורין, וכו' שעל ידיה באין הבריות לחיי העה"ב וכו' להודיענו כי ביסורי הגוף גובר הנפש שהוא הפכו, וע"כ בחר אברהם אבינו בזרעו שיפלו בגלות על עונם כדי שלא יפלו בגהנם כדאיתא בב"ר פמ"ב, כי טוב לישראל לענות גופם ביסורים וצרות וגליות, ולא יענש נפשם בעונש הנצחי, והעיקר שהיסורין מביאין לידי תשובה, והר"ן בדרושותיו נתן טעם לשבח ע"ז כי כשאדם הוא בימי שלוה אינו מכיר ובוחן הדברים על אמיתתן מפני הדמיון הנטוע באדם כ"י שהוא טורדו ומראה לו תמיד העוה"ז ותאוותיו, אבל כאשר צר לו אינו יכול לפתותו ע"ד זה ולפיכך מכיר האמת על בוריה ומבקש ה' לא להמלט מהצרה לבד , אלא בכל לבבו ובכל נפשו, שהשכל נוטה למה שבטבעו לנטות כשאין לו מונע כו'.
בשל"ה הקדוש: כשם שהי' כל עולמות קדומות כך הי' נפשות קדומות שהי' עם מדת הדין, קוד
ששתפה עם מדת הרחמים, וכל גילגולי נשמות מנפשות קדומות הם תחת מדת הדין בלי רחמים וכשראה משה רבינו מיתת התנא רבי עקיבא אמר השי"ת שתוק כך עלתה מחשבה לפני, היינו שהי' שורש נשמתו מנפשות קדומות, שהי' מתנהג עמהם במדת הדין, וזה פירוש לפני מעולמות קדומות לזה העולם.
בהרמב"ם ז"ל בה' ת"ת פ"ז, וכבר הבטיחה התורה שסוף ישראל לעשות תשובה ומיד נגאלין, וכמו שנא' בפרשת ואתחנן בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ד' אלקיך ושמעת בקולו.
ובפרשת נצבים כתיב והי' כי יבואו ושבת עד ד' אלקיך כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו ומזה הפסוק נראה כי מצות התשובה קרובה אלינו מאוד לקיימה כי בפינו ולבבינו לעשותה, ועד היום לא גלו לנו חכמינו ז"ל איך הוא הדבר הזה יהי', והיך יהי' התשובה הכללית מכל ישראל שמוכרחים לעשות שבעבורם יהי' נגאלין כמובא בספרים הקדושים, ועל איזה עון בפרט נצרך התשובה הכללית המעכב הגאולה.
בס' לב דוד להגאון ר' חיד"א ז"ל מביא מן גדול אחד על הכתוב חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו, חנם נמכרתם על עון שנאת חנם נמכרתם בגלות, וע"כ לא בכסף, לא בכסופו מעשים טובים תגאלו, אך בהסרת יצרה דשנאת חנם מקרב הלבבות עכ"ל, והפירוש מובן מזה שעל עון שנאת חנם הוא גורם לנו גלות המר, וע"ז צריכה להיות התשובה הכללית לתקן את גודל החטא הזה, כמובא במס' יומא פ"א דף ט' מקדש שני שהי' עוסקין בתורה ובמצות ובגמ"ח מפני מה חרב, מפני שנאת חנם, שהיתה ביניהם ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד ג' עבירות ע"ז ג"ע וש"ד, ומסקנת הגמ' שם ובמקדש ראשון לא הי' שנאת חנם, נראה כי עון השנאת חנם שנחרב הבית שני הי' בעבור שהי' בכללית ישראל בכל האומה כלה, ומי שיש לו עינים לראות ולב מבין אין באפשרי לומר, כי החורבן הנורא שקרה לעם ישראל אשר לא היתה כמוהו מימות החורבן בית שני, שהוא מקרה וצריכים אנו להתעורר בעצמנו ולחפש במעשינו אם לא אחראים אנו בעד זה, כמו שביאר הגאון רבי אברהם אבן עזרא ז"ל על פ' עגלה ערופה, כי לולא שעשו עבירה כדומה לה לא נזדמן להם שיהרג אדם קרוב מהם מחמת זה צריכים חכמי העיר לבדוק במעשי העיר עכ"ל, וכבר ביאר לנו רבינו הסמ"ג ז"ל בהקדמתו, בדברי מלאכי הנביא כי הקב"ה שלח ביד מלאכי שהוא אחרון לכל הנביאים ואמר שני דברים וכו' לחתום כל הנביאות, הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא לפני בוא יום הגדול והנורא, כלומר הנני אחרון לכל הנביאים ממנו עד שיבוא אלי' לא יעמוד נביא עכ"ל, ומדבריו נראה אם לא נתעורר בעצמנו לא יעמוד לנו הקב"ה נביא לעורר אתנו לתשובה רק ח"ו שהקב"ה לא יהי' שונא לנו יהי' ח"ו הצרות והגלות יעורר אותנו לשוב כמו שנא' חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר, וכבר ע"י נביאינו שחרו מוסר ולא שמעו להם ועתה אנו במדרגה של חושך שבטו שונא בנו, בס' קדושת לוי מביא בשם רבינו הבעש"ט זצ"ל פ' על הפסוק ד' צלך, כמו שנראה אם אדם עושה איזה דבר נראה בהצל, שהצל ג"כ עושה זה הדבר כמו שעושה האדם, כן הקב"ה עושה מה שהאדם עושה עכ"ל
(עמוד 12)
הפירוש מזה אם האדם עושה בעולם הזה דברים טובים, כן הקב"ה עושה אם אנשים בעולם הזה טובות גדולות, ואם לאו ח"ו נצמח מזה דברים קשים לעולם, הנה מדברי עומק רבינו הבעש"ט זצ"ל יש לנו ללמוד מזה הרבה ולהאיר לנו את הדרך במצב הכשיכה אשר אנו נמצאים, כי כל צרה וצרה אשר עוברת עלינו בכל יום ויום השי"ת ירחם, כמובן אשר אין לנו לצעוק רק אל השי"ת לבד, כי לשונאי ישראל אין לדבר כי הם עומדים ונשענים על הידים ידי עשו, ומצינו עשרה לשונות של תפלה וביצור הוא צרה ג"כ מעשרה לשונות של תפלה, אפילו ח"ו שישראל אינם מתפללין בכוונה הראוי', הצרה בעמה היא ג"כ תפלה, והתפלה הזו הנקראת צרה בא לפמליא של מעלה בטענתה למה יהי' יכולת ביד שונאי ישראל לרדוף אותנו מחמת אנו המעט מהעמים, ולשלוט עלינו ביד חזקה, וכידוע מהספרים הקדושים הב"ד של מעלה הם מלאכים ושרי האומות והם יודעים מה להשיב ע"ז כי ניתי ונראה אם נמצא מעט ממשלה אצל אחב"י הם מתנהגים ח"ו ג"כ בזה הדרך של כל דאלים גבר, חברותא כלפי חברותא, ואיש ממדינה זו שונא את אחיו ממדינה אחרת מחמת זה יורד עלינו משמים הפסק דין שעשינו עלינו בעצמנו, כמו שפירש רבינו הבעש"ט זצ"ל ד' צלך וכמו שאמר רבינו הקדוש מפרשיסחא זצ"ל על הפסוק ארדה נא ואראה פירוש אהי' עמם בבחינת ראוי' והוא התגלות כדי שירגישו וישובו בתשובה, ואם לא וכו' עכלה"ק, ובעוה"ר כמו שאנו רואין בעינינו מה היו לנו כי שונאי ישראל לא הבדילו בין ישראל אם הוא חרדי או לא, או אם הוא מפולין, או ממדינה אחרת, ועשו אחדות בין ישראל לאחר מותם הי"ד, כנראה מחורבן בית שני אם לא שהיו ישראל למפלגות שונות נחרבה ארצנו כן עתה נעשה ישראל למפלגות שונות זה שונא לזה, וכל כתה וכתה בישראל רוצה להשתחרר ולוחם ביד חזקה ובכל דברים האיסורים כנגד חבירו, כמו שאמר שלמה המלך ע"ה במשלי כ"ח, בפשע ארץ רבים שריה ובאדם מבין כן יאריך, ואין למדים אפילו משונאינו הרעים שכלם הם בדעה אחת להשמיד את כל ישראל יהי' מי שיהי' רב, סוחר, עובד כמובא בג"מ בהאי סלקין ובהאי נחתין, אם לא הגיעה השעה להתבונן וללמוד ממאמר הנביא אשר יהי' זמן אשר החיות רעות יבינו אם לא יהי' אחדות ביניהם יאבדו כמו שנא' וגר זאב עם כבש יחדיו, ולעשות חשבון שכל האומה הישראלית רק נפש אחת הוא להם, ומה ההתקשרות יש לעם ישראל עם מדינות זרות שלא עמדה להם בעת צרתם ולהיות שונא איש את אחיו מחמת שהוא ממדינה אחרת, או שאינו ממפלגה זו או בלתי מפלגה, וע"ז אמר הכתוב כי אתה הדעת מאסת ואמאסך גא', כמובא בחז"ל כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו, וכמו שאמר כ"ק א"א מו"ר הרב הקדוש זצלל"ה זי"ע על המדרש רבה פ' דברים בד"ה אלו הדברים, ראוי הי' התוכחות להאמר ע"י בלעם אך ישראל הי' אומרים שונא מוכיחנו מחמת זה אומרם משה רבינו, ואמר שפירוש מאלה הדברים הוא שע"כ הי' דברים ואח"כ התחיל דרכים לישראל, והקשה מה נפקא מיני הי' אם בלעם הי' אמר התוכחות, ופירוש שחילוק גדול יש בין אוהב אומר תוכחה לשונא, כי השונא אם רואה באדם איזה דבר מקולקל אין בדעתו לתקנו אם אומר תוכחה רק רוצה שישאר בקילקולו והאוהב מגיד החסרון ומיצר נפשו לתקנו עכלה"ק.
אחב"י עלינו לקבל גזרת השי"ת בדממה כמו שנא' וידום אהרון ולא להרהר אחרי מידותיו של הקב"ה וכמו שמביא הגאון הקדוש בעל השל"ה זצ"ל בשם ספר תפלה למשה על מאמר חז"ל בהלל הזקן שהי' מהלך בדרך ושמע קול צווחה בעיר אמר מובטחני שאין זה בביתי עליו אמר הכתוב משמועה רעה לא ירא נכון לבו בטוח בד' והקשה איך התנשא הלל לאמור שמובטח שאין זה בביתו וכו' אלא הענין הוא שהלל שמח ביסורין לקבל אותם בסבר פנים יפות ובזו המידה הרגיל ג"כ ב"ב, לזה כששמע קול צווחה בעיר שהיו צועקים על הצרות שהיתה בעיר אמר מובטחני שאין זה בביתו, ר"ל הצווחה ולא הי' שולל הצרה חלילה, כי הצרה אפשר היה שתהי' ג"כ בביתו אבל לא הצווחה והצעקה, ע"ז אמר הכתוב משמועה רעה לא ירא, ר"ל כי לא אמר שמועה רעה לא ישמע אשר בזה האופן היה שולל השמועה הרעה, אך אמר משמועה
רעה לא ירא, רמז שאף אם ישמע שמועה רעה לא ירא ממנה כי יודע הוא שלטובתו שמע השמועה למרק עונותיו, הרי שאין לאדם השלם לצעוק ולהרעם על יסורין רק ישב בדד וידום עכלה"ק, וכמו שאמרו חז"ל כל מה דעביד רחמנא לטב הוא דעביד אעפ"י שבעינינו לא טוב לעת עתה יהי' נצמח מזה טוב, וכמו שאמר כ"ק זקני רבינו הקדוש מקאצק זצללה"ה זי"ע והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה, כי מן המשפטים האלה שבאו על עם ישראל, יהי' מחמת זה נשמעון בשמים עכלה"ק וכמו שנראה מהמדרש פ' אמור מן לולב ומיניו ומה הקב"ה עושה להם לאבן אי אפשר, אלא אמר הקב"ה יוקשרי כלם אגודה אחת והי' מכפרין אלו על אלו, ואם עשיתם כך אותה שעה אני מתעלה, ומסיים המדרש שבזכות זה הרי אני נגלה לכם ראשון, ופורע לכם מן הראשון עשו הרשע ובונה לכם ראשון זה בית המקדש, ומביא לכם ראשון זה מלך המשיח שיגלה במהרה ובימינו אכי"ר.
והנני מגיש תודתי לידידיי אשר סייעו לי בנדבת לבבם הטוב להדפסת הספר הקדוש הזה שהשי"ת ישלם להם כגמולם הטוב וזכות רבינו הקדוש זצללה"ה זי"ע מראדזימין יעמוד להם להיות נושע ב"ד תשועת עולמים.